מהו הסוד שקשור בעילוי נשמת נפטרים?

מהו הסוד שקשור בעילוי נשמת נפטרים?

שלום יקרים,

ישנה חשיבות של מאסה של אנשים המלווה אדם בדרכו האחרונה.

במיוחד כשמדובר באדם שרבים נושאים אליו עיניים כמורה רוחני או משפיע על חייהם (ומותו של הרב עובדיה יוסף עוררה אותי לכתוב לכם, כמובן ללא קשר לדעה אישית, דתית או פוליטית שלי או של כל אחד מאיתנו), וכן עבור כל אדם אהוב בחיינו שהולך לעולמו.

בזמן הפרידה מאדם יקר וחשוב לנו, לרוב אנו חשים עצבות גדולה. .נוצר חלל, כאב, צער ויש לנו נטיה "להיאחז" באדם שהלך לעולמו. 

הסוד הוא שיש לנו יכולת השפעה וסיוע לנשמתו בתהליך ההתעלות שלה.

כשהנשמה עולה מעלה, לעיתים מאתגר לה לעלות למקור האור. במיוחד אם או אנשים קרובים לנפטר "אוחזים" בו ולא משחררים אותו לדרכו, או אם עושה זאת קבוצה גדולה של אנשים שהכירו אותו.

לנו שנמצאים כאן יש יכולת לסייע לעילוי נשמתם על-ידי התכווננות פשוטה, היוצאת מן הלב, כתפילה, כבקשה, לעילוי נשמתו של אדם.

כדי לעשות זאת מומלץ לראות את האדם/ את נשמתו בעיני רוחנו כגוף אור שעולה מעלה מעלה ומתאחד עם הבורא/ מקור האור/ מקור הנשמה.

כשאני מגיעה ללוויה אני מקיפה את עצמי במבנה מואר ובשעת הטקס עצמו מתכווננת לנשמת הנפטר ולעילוי נשמתו. לעיתים קרובות אני מקבלת מסר מרגש מרובד הנשמה שלו. אם פתוחים לכך המסר יכול להגיע אליכם בקלות דרך תחושה, "דמיון" או מחשבה.

מסע הנשמה שלנו עובר דרך תקופות חיים שונות והתנסויות. כניד עפעף בין מוות ולידה מחדש. הדרך שבה אנו עוזבים גלגול אחד, משפיעה על המשך נתיב הנשמה.

ניתן לסייע לאחרים לעילוי נשמתם וכן, להבדיל, ללמוד הרבה על חיינו כאן ועכשיו דרך התוודעות למסע הנשמה שלנו טרם לידתנו לחיים אלה באמצעות שחזור לאחור במסע מונחה בדמיון מודרך.

דמיון מודרך לשחזור הינו אחד הכלים האהובים עלי שכן הוא מאפשר ריפוי ושחרור חסמים לא מודעים, ויוצר פתיחה של נתיב החיים ויכולת הגשמה טובה יותר של מי שאנו הננו.

מספרים על 3 כיתות תלמידים של מאסטר ומורה רוחני דגול.

במותו, ישבו תלמידי שנה ראשונה ובכו… בכו.. בכו!

יצאו תלמידי שנה שניה במחולות, רקדו.. ושמחו.. !

אבלים ישבו תלמידי שנה שלישית ובכו.. בכו בכו!

מוסר ההשכל קשור ברמות ההתפתחות הרוחנית שלנו.

תלמידי שנה ראשונה, הצעירים בהתפתחותם הרוחנית, בוכים בשל האחיזה, הכאב האישי והקושי לשחרר את המורה האהוב שהלך לעולמו.

תלמידי שנה שניה- חוגגים את עילוי נשמתו ושמחים בשבילו שחזר לעולמות של מעלה.

ואילו תלמידי שנה שלישית, המתקדמים ביותר, בוכים! אך הפעם ממקום של חזרה אל הרגש האנושי הפשוט והאמיתי.

ובינתיים– יש לנו היכולת ליצור גן עדן בחיינו כבר כעת, על-ידי הגברת המודעות שלנו, ועל-ידי עבודה עם תדרי אנרגיה גבוהים המאפשרים חיבור למהות, למקור, לליבה של מי שאנו הננו באמת.

מברכת אתכם שתהנו כבר כעת במסע הנשמה שלכם

ושנזכה כולנו להביא טוב לרבים, להגביר את תודעת האחדות ולהיות גוף אור זוהר יותר ויותר מרגע לרגע.

באהבה

אוריאלה קם-מורין