על התמכרות, הכרה וריפוי תת-ההכרה..

אחד הפחדים הגדולים של האדם הינו הפחד לאבד את הזהות האישית. תחשבו על תקופות קדומות, שבהן אנשים נסחרו כעבדים, מצב של מכירה של האדם להיות תחת מרותו של אחר.

בתהליך שחזור גלגולים- תהליך של היזכרות עמוקה בהיסטוריה האישית, שהינה מעבר לזמן החיים האלה, ניתן לגלות לפעמים מצב שבו אדם בחר במותו, ולו על מנת שלא יצטרך "למכור את נשמתו". בבחינת "ייהרג ובל יעבור". עד כאן. אני שם גבול. אני מוכן למות, ובלבד שלא אוותר על חירותי ועקרונותיי.
גם מצבי סיכון חיים הובילו לא פעם אנשים להסתרת זהותם,לשינוי זהות– עיין ערך שואה, למשל. אחרי שנים נותרה בהם הצלקת בדמות "נושאים שלא מדברים עליהם", ניתוק מן השורש, בעיות רגשיות כמו חרדות או תקיעות בחיים.
לא תמיד אדם יודע באמת מה היא הזהות האמיתית, וללא ספק מסע החיים מעמיד בפנינו שאלה זו ומציע לנו מסע גילוי. אך דבר אחד ברור- אנחנו נעשה ה-כ-ל כדי לשמור על צלם, כדי לא למכור את נשמתנו.

ומה קורה בהתמכרות? למשל לסיגריות, אלכוהול, סמים, אוכל- מתוקים, מלוחים ומה שביניהם 🙂
התמכרות הינה מצב שבו אנו מוכנים להכניס לגוף שלנו תחליף לחמצן, תחליף לחיים.
אנו  מזינים את הדם באלכוהול שנכנס לדם במקום חמצן = חיים, וכך מוכרים את חיינו. מכניסים עשן סיגריות במקום חמצן לריאות, מטשטשים החושים, חושי החיות (ויטאליות, אנרגטיות), החיים, ע"י סמים, או מתמכרים למזון שאינו מיטיב איתנו, ויוצר סתימה ועומס במערכות, התמכרות שבה אנו "עבד" לדחף הפנימי, מאבדים את החופש הנובע מניהול ושליטה.
בשחזורי הגלגולים נוכל למצוא בחירה במוות ובלבד שלא להימכר (לעבדות למשל). במצב זה היתה למידה של עמידה על עקרונות וערכים, ויחד עם זאת, אם נותר "שם" באותו גלגול, עניין לא פתור- הרי אותו עניין 'משחזר' את עצמו בחיים אלה, על-ידי בחירה לא מודעת במה שהוא "מוות" למערכת, זאת אומרת היעדר חמצן, במקום בחירה בחיים.
זאת משום שהנוסחה שהוטבעה אז מניחה ש: לחיות = להימכר. לשלם מחיר. לכן עדיף למות.

אז "מתים" כל יום קצת.. עוד קצת עשן, עוד קצת אלכוהול, עוד קצת סם, עוד קצת מתוק/ מלוח/ שומני.

במקום שבו האהבה חסרה לנו, כעת או בעבר הרחוק, במקום שטראומה הוטבעה, יש לנו הבחירה: האם למכור את נשמתנו, ולהתמכר ל'תחליף אהבה' בדמות אותה הזנה אשלייתי? או להסכים לרפא את המקור, את השורש,ולזכות בחמצן..

בתהליכים שאני מנחה בקליניקה או בקורסים, אני מזהה כמה חסר חומר מסוג מיוחד, שהיעדרו גורם להתמכרות. חומר שבימינו ניתן להשיג ח י נ ם !
קוראים לו אהבה..
והאהבה מעניקה חיים.
מאפשרת חופש.

כשאנו מוכנים להעמיק, להיכנס לתוך הטראומות ולרפא אותן, או-אז, אנו מסוגלים לבחור בחיים, בחמצן, בהזנה, והפעם מבלי לשלם במחיר של היעדר חופש, מוות או מחיר אחר.

הבחירה לרפא מזכה אותנו בחופש האמיתי, ומאפשרת לנו להפסיק לשלם מחירים שאין בהם יותר צורך. זה תיכנות מחדש. הטבעה חלופית. שחרור ההתניה הקודמת ויצירת התניה חדשה.

זה מאפשר לנו להיות עוד יותר אוהבים לעצמינו, ומתוך מקום זה לבצע את הבחירות שאנו בוחרים. ויש לזה השלכה על כל תחומי החיים: עם מי אנו בוחרים לחיות? מה להכניס לגוף שלנו? באיזה מידע להזין את המוחות שלנו? וכך הלאה..

במצב זה, מתאפשר לנו להתפנות לגלות את הזהות האמיתית. זו שממתינה לנו בסבלנות אין-קץ מתחת לשכבות ההתמכרות והמחיר. אגב, מפות החיים, נומרולוגיה, אסטרולוגיה וכיוצ"ב, נותנות לנו כלים להבנת ה"אני" לעומק, אך זה עניין לדיו אחר.

כשאנו מזהים את עצמנו, וכשאנו ב ו ח ר י ם בזהות הנעלה שלנו, אנו חווים אושר עילאי, אותו סיפוק שבא עם היותנו מאוחדים עם נשמתנו ועם הדרך.

במקום להתמכר, אנו מכירים במי שאנחנו, וזוכים בהכרה.

אז.. האם תסכימו לרפא את תת-ההכרה?.. האם תסכימו לזכות בחירות? לבחור בחיים?..

ותבורכו באשר אתם הינכם