12 השעבודים, 12 המפתחות לחירות שלך..
מתנה שלי אליך לחירות ולחופש
(מומלץ לקרוא, ולאחר מכן לקרוא שוב, לאט..)
קיימים 12 סוגי השתעבדות
בכל אחד מהם ישנן 2 אפשרויות מנוגדות,
של שעבוד, ודרך נפלאה לחירות וחופש:
* רצון:
- שעבוד לרצון האישי – ללכת עם הרצון שלך ללא התחשבות בסובבים, "המטרה מקדשת את האמצעים".
- שעבוד להעדר רצון – להשאיר עצמך ללא רצון וכיוון ברור, מה שמאפשר לך להישאר עם "פוטנציאל" גבוה אך לא ממומש.
החרות: לגבש רצון מתוך תשוקה והתלהבות, לרתום אנשים סביבך מתוך תקשורת טובה ו… לצאת לדרך להגשמה.
* חומר:
- שעבוד למרדף – אחר עוד הישגים, כסף, רכוש – ללא מנוח או סיפוק.
- שעבוד לתלישות מהחיים הארציים – להיות בוויתור על החומר מתוך ערכים / דת/ תפיסה רוחנית (שגויה), או מתוך "לא נעים לי" לקבל כסף.
החירות: להרגיש ראוי/ה לתמורה הולמת עבור שירות/ עבודה, ולהיות בסיפוק והודיה על מה שיש, ללא "צורך להוכיח" ערך עצמי דרך רכוש או חומר, או הוכחה של "רוחניות" דרך דלות וחסר.
* רגש- רגשות – רגישות + תקשורת:
- שעבוד לרגישות יתר (האחרים צריכים להתחשב בצרכים וברגישות המיוחדים שלי), ילדותיות – לחיות בתלות בבני משפחה/ בני זוג/ הורים, ללא מימוש עצמי המצריך מידת בגרות ואחריות.
- שעבוד לניתוק, ניכור, חספוס, ציניות – מרחק מרגשות ואינטימיות רגשית, בריחה מילדותיות, להתבגר מוקדם מדיי, עמידה בציפיות.
החירות: לחיות בעצמאות, תוך טיפול בוגר בענייני החיים לצד קלילות וזרימה. לאמן תקשורת פתוחה וביטוי רגשי. אנשים מצליחים יכולים לנהל עסקים חובקי עולם ויחד עם זאת חווים עצמם ב"משחק החיים", ומרשים לעצמם להרגיש.
* העבר:
- שעבוד לעבר ה"אידאלי" – התרפקות על העבר, געגוע לימים הטובים שהיו פעם (ולא יחזרו..), אידאליזציה של העבר,
- שעבוד לחשבון לא סגור – אשמה או האשמה, כעס, טינה, כאב, צער, התחשבנות, תחושת החמצה.
החירות: שימוש בזיכרונות חיוביים מן העבר כגורם העצמה ותמיכה בהווה, ריפוי כאב בכלי מודעות, ובחירה בהווה של החיים שיש לך כוונה ליצור מרגע זה ואילך.
* כבוד:
- שעבוד לחוסר כבוד עצמי – צורך בחיזוקים ומילות הערכה, מיקוד שליטה חיצוני (מצב הרוח מושפע מהסובבים), חוסר ביטחון (מי אני שאצליח?), חוסר ערך עצמי, מבוכה, בושה, בלבול.
- שעבוד לכבוד עצמי – "אני יכול/ה לעשות כל דבר", נפיחות וחשיבות עצמית, גאווה, יהירות, "אני ואני" ואין כמוני, שחצנות, התנשאות.
החירות: ערך עצמי מאוזן, הכרה ביכולות ואיכויות לצד ענווה. מיקוד שליטה פנימי.
* מושלמות -שלמות:
- שעבוד למושלמות – ביקורת ושיפוט, כלפי עצמך, אחרים או המציאות. רצון במושלמות. חוסר סיפוק. דקדקנות. תקיעות של "הכל- ומושלם, או לא כלום". אין פשרות, ללא גמישות, חמלה, סליחה, חוסר סבלנות לחולשות אנושיות.
- "חיפוף", חוסר אחריות, ויתור ו"עיגול פינות".
החירות: הכל שלם אך לא מושלם. קבלה בחמלה של עצמך, אחרים והמציאות. לטעות זה אנושי. יש תחומים שבהם חשוב לשים לב לפרטים ולדייק.
* החלטה – אשליה:
- שעבוד לחוסר החלטה – הססנות, ספק, השוואות לאחרים. הישארות במצבי ביניים ותקיעות, התלבטויות המנציחות מצבים לא רצויים. מיקוד ברצון של אחרים, ללכת לאיבוד.
- שעבוד לאשליה של החלטה: "אני רק צריכ/ה להחליט- ואוכל לעשות זאת".. אולם ההחלטה אף פעם לא מתקבלת..
- שעבוד לפזיזות ולאשליה – החלטות חפוזות ללא שיקול דעת, "קפיצה למים" ללא בדיקה מקדימה.
החירות: מיקוד ברצון הפנימי, הפעלת שיקול דעת, להסכים לטעות.
* הצלחה:
- שעבוד לכוח וסמכות – שליטה, מלחמתיות, מאבקי כוח, פיתוי, חמדנות, רמאות כדי להשיג תהילה, כוח ועושר.
- שעבוד לכישלון – פחד מעוצמה, הכשלה עצמית, הרס, אכזבה, הישרדות.
החירות: נדיבות ונתינה, אחריות אישית לקיומו של שפע בחייך, להודות על היש, פעולה מתוך יושר ושימוש לטובה ולהענקה בכל מה שקשור בכסף, כוח, תהילה וסמכות.
* חופש:
- שעבוד לחופש – מלחמה על חופש, חוסר גבולות, מרדף אחר המטרה הבאה, פזרנות, חוסר נאמנות.
- שעבוד להגבלה – יצירת "בית כלא" פנימי, נתינת תפקיד לבן/בת זוג או הורה להיות ה"סוהר" / המגביל/ה של החופש שלך. מחוייבות לבני משפחה על חשבון מימוש עצמי.
החירות: החרות טמונה בידיעה שהחופש והחרות הינם מתנה מולדת. כשיש לך תודעת חופש פנימית אין צורך להילחם עליה. למגבלה (של מצבים, אנשים, מקום עבודה, מגורים, בריאות וכיוצ"ב) הם פרי יצירה שלך, לא במודע. ניתן לשנות זאת! תשומת ליבך- דווקא משמעת מאפשרת חופש..
* השקעה:
- שעבוד למאמץ ושאפתנות – השקעת אנרגיה מרובה להשגת התוצאה, מאמץ יתר, ללכת בדרך הקשה, השקעה לטווח ארוך.
- שעבוד לדרך הקצרה- דילוג על שלבים, פתיל קצר, טווח קצר.
החירות: לחלק יעדים גדולים לשלבים קטנים, להשקיע הנדרש לאורך זמן, לדעת לשחרר, לנוח ולהרפות.
* ייחודיות:
- שעבוד לייחודיות – פחד משיגרה, תקיעות מתוך השוואה לאחרים בתחומי חדשנות וייחודיות ("אם אכתוב ספר- במה כבר אחדש? הכל כבר נכתב ע"י אחרים").
- שעבוד לשגרה – פחד לפרוץ גבולות, לצאת מהמוכר אל הלא-נודע, שמירה על הקיים, גם אם הוא לא גורם אושר. פחד לצאת למסע גילוי של האני הייחודי שמא הקיים יאבד ו/או ישתנה.
החירות: להסכים לצאת למסע הגילוי של כישרונות, יכולות ו"האני הייחודי", הדבר הקבוע ביותר הוא השינוי, ויש לך יכולת ליצור אותו.
* יצירתיות – דמיון:
- שעבוד לאשליה: כשלדמיון אין אחיזה במציאות. פנטסיה, טשטוש, חוסר מציאותיות, הקשבה ל"קולות פנימיים" או הדרכה רוחנית מבלי לבדוק חיבור לרגשות ולהיבט האנושי. שעבוד ל"גורו" תוך איבוד שיקול דעת עצמי.
- שעבוד לציניות, ספק וחוסר אמונה. תקיעות חשיבתית ויצירתית. קיבעון.
החירות: למצוא איזון בין רגשות פנימיים לבין התפתחות רוחנית.
לפתח כלים של אינטואיציה ויצירתיות.
לאזן בין חזון וחלום לבין התנהלות במישור הארצי – מציאותי.
אסיים כאן במסר חשוב נוסף:
אפשרו לעצמכם לשאול שאלות!
את ההתפתחות והמודעות הרוחנית שלי התחלתי בגיל 9
כשהתחלתי לשאול שאלות!!..
אני מזמינה אותך להמשיך לשאול ולחקור,
– מי אני באמת?
– מה באתי לעשות כאן בעולם? מה המשמעות של חיי? הייעוד?
– כיצד אוכל לסייע לעצמי/ במי-במה אוכל להסתייע כדי ליצור פריצת דרך?
– מה את/ה מתכוונ/ת לעשות בקשר לשיפור מצבך?
– אם היתה לך בחירה חופשית בנושא, מה היית עושה?
כי זו הדרך המובילה למתנות אינסוף ולחיבור עמוק אל מקור הווייתך..
מברכת אותך באביב וחירות בכל התחומים