כשלא חוזרים אליך למרות שאמרו שיחזרו

כשמאשימים אותך

כשמשפילים אותך, אולי גם מול אחרים

כשמקטינים אותך

כשגורמים לך לריצוי

כשלא באמת מקשיבים לך

כשיש בך פחד למול האדם האחר

כשבוגדים באמון ו/או מתנהלים מולך בחוסר יושרה

כשהנתינה שלך היא מכל הלב –

אבל אחרים לא פועלים עבורך באותה מידה

כשמגדירים אצלך 'בעיה' של מהות שאינה ניתנת לשינוי התנהגותי

כשצועקים עליך

כשמגבילים את החופש שלך

כשחודרים לפרטיות שלך

כשקנאים (קנאה) ואובססיביים כלפיך

כשעוקבים אחריך ואחר הפעולות שלך במסווה דאגה ואיכפתיות או הפחדה ואיום

כשמשתמשים במידע או תמונות פרטיות או חושפים אותם בציבור

כשמוציאים עליך דיבה או מבצעים "שיימינג"

כשמחבלים בהצלחה שלך

כשמתעלמים מההצלחות שלך ו/או מקטינים את ערכן

כשכועסים עליך ולא אומרים לך מדוע

כשלא מדברים איתך על מה שגורם ליחס שלילי כלפיך

כשפועלים נגדך או מאחורי גבך

כשמסכסכים בינך לבין יקיריך/ חבריך

כשמעלימים ממך מידע חשוב שקשור אליך או לזכויותיך

כש'מענישים' אותך באמצעות מניעה / הימנעות (לא מדברים איתך, מונעים כסף. אינטימיות. חיוך. אהבה. פרגון)

כש'מענישים' אותך אם אין מצידך היענות לדרישה

כשנלחמים ונאבקים איתך או מולך באופן מעיק או מתמשך או מתיש בדברים שהם עניינך או חלק ממי שאת/ה.

כשפוגעים בזכויותיך

מבקרים ושופטים אותך

משקרים לך

מתייחסים אליך כחסר/ת הבנה או אינטליגנציה ("את/ה לא מבין/ה..")

משתמשים בהומור ככיסוי להשפלה, עלבון או פגיעה ("זה רק בצחוק..")

אומרים לך דברים שהם היפוך להתנהגות בפועל (לדוגמה אומרים לך שרוצים בטובתך אך בו-זמנית פועלים בצורה

שתלטנית או פוגענית)

כשדורשים ממך לשרת ולהעניק ושופטים או מקטינים אותך כשאת/ה לא עושה זאת

כשמגייסים אותך לשתף פעולה נגד אדם אחר קרוב לך (הפרד ומשול)

כשמשתפים אותך ברכילות שלילית על אדם אחר ומצפים ממך להסכים ולתפוס צד עם הדובר

כשפוגעים בך כאשר את/ה עצמך פועלת נגד עוול, השפלה או פגיעה באחר

כשגורמים לך או מאלצים אותך לפגוע בעצמך או באחרים למען אידאולוגיה או צרכים של אחר

כשמספרים בדיחה או סיפור שמשמעותו פגיעה במגדר שאת/ה שייך/ת אליו (עדה. צבע עור. גברים/נשים)

כשמתעלמים מהצרכים או הכאב שלך למרות שניתן, ראוי ויש מה לעשות בעניין.

כשנוטשים או דוחים אותך ביומיום, פיזית או רגשית.

כשמקשיבים לך רוב קשב ואמפטיה, אך למחרת מגישים לך "דו"ח" ביקורת עליך

כשעושים שימוש בשיתוף האישי שלך – נגדך.

כשמטריחים אותך לתת "שירותים קטנים" וזה לא הדדי

כשפונים אליך בצורה מזלזלת או פוגענית (ואולי מצדיקים זאת כהומור או מצפים ממך ל'קלילות')

כשנוגעים בך (פיזית) באופן שפוגע בך או ללא תיאום והסכמה

כשאדם בעל סמכות (מקצועית/ הורית וכדומה) משתמש בזה כדי לכפות עליך דברים או לגרום לך להיחשף או להיפגע

כשמשתמשים ביתרון על פניך – כניצול / כנגדך (מי שיש לו כסף/ מעמד/ השפעה סוחט ממך  משהו בתמורה לכך).

כשמדברים איתך בציניות

כשמכחישים התנהגות פוגענית כלפיך

כשפוגעים במישהו אחר לנגד עיניך

כשמאיימים (עליך או על אנשים סביבך)

כשמדברים "מעליך" – משוחחים עם אדם אחר נוסף כאילו את/ה לא נוכחת.

כשמתחקרים אותך על דברים אישיים או על כל פעולה וצעד.

כשאומרים לך שלא מאמינים לך ומבקשים ממך חובת הוכחה למשהו שלא עשית.

כשגורמים לך להיות בהתגוננות

כשפונים אליך בניבולי פה או קללות

כשמפעילים מניפולציות (ישנם סוגים וטריקים רבים שלא אוכל למנות כאן, אחד האתגרים הגדולים של זה הוא הזיהוי.

לזהות שמפעילים עליך מניפולציה..)

אלה דוגמאות להתעללות לסוגיה.

זה יכול להיות בעוצמות שונות

או באופנים מגוונים

אך בכולם חוזר אותו עיקרון:

פגיעה בך!

או באחר לנגד עיניך

(זו טראומה עבורך גם כצופה)

פעמים רבות אנחנו לא מזהים בכלל את ההתעללות

או מבליגים לגביה.

כשלא מזהים התעללות, זה קורה משום

שעברנו טראומות שגורמות ל 'נקודות עיוורון'.

לפעמים לוקח שנים (!) להתעורר מנקודת עיוורון.

אולי כשהסבל כבר גדול מלהכיל..

אולי כי צמחנו וגדלנו במודעות ובאהבה שלנו לעצמנו

כך שאנחנו כבר לא מסכימים יותר..

ולפעמים אנחנו אלה שמתנהגים כך כלפי אחרים.

התנהגות פוגענית כלפי אחרים – גם היא נגרמת מטראומות עבר.

ייתכן שכאשר תקרא/י שוב רשימה זו

והפעם מנקודת מבט שבה את/ה אולי הגורם הפוגע,

יתגלו בפניך התנהגויות שלא שמת לב שאת/ה

משתמש/ת בהן!

המתעלל – הפוגע היום –

הוא מי שבאיזה שהוא אופן התעללו או פגעו בו. בעבר או כיום.

כש"עושים לך" את ההתעללויות האלה (או חלק מהן כמובן)

זה צריך להוות סמן עבורך שיש בך מנגנון לא פתור

ש"מושך" ומייצר עבורך עוד ועוד התנהגויות שמשחזרות את

הפגיעה והסבל.

ואת זה ניתן (וחובה..) לרפא!!

גם אם זה קרה בעבר

(זה משפיע עליך עד היום ויוצר את העתיד

שבו ימשיך שחזור של המנגנון..)

וגם אם מי שפגע בך בחיים או כבר לא.

אם גילית דרכים שבהן את/ה הגורם הפוגע,

זה שלב חשוב ונפלא בתחילתו של ריפוי..

כשאת/ה הגורם הפוגע – זה פוגע בך

כי זה מעצים את החסר

ומרחיק ממך שמחה ואהבה.

מה לעשות אם גילית שפוגעים בך

או יש בך התנהגות שפוגעת באחרים?

הבחירה בידיך!

ניתן לזהות – לרפא – לשחרר…

וכך להגיע לסליחה אמיתית ולשלמות פנימית.

אני מזמינה אותך לשיחת התאמה

ובחירה בין שתי אפשרויות מצויינות

(ועוד אחת..)

1. ללמוד כלי שלם כדי לזהות ולטפל במנגנונים – לעצמך ולאחרים

הנה הקישור :

https://omega.ravpage.co.il/OMEGAXQ55

2. לקבל ליווי אישי אחד על אחד

שמה של תכנית הליווי האישי שלנו עושה כנפיים

ועובר מפה לאוזן!

וזאת בזכות ה ת ו צ א ו ת ! המהירות והמרגשות!

אני מזמינה אותך ליצור קשר לפרטים והתאמה לתכנית

במייל חוזר עם שם מלא ומספר הטלפון שלך

3. אם חלק מהסבל שלך קשור בכסף

אם יש לך רצון לצאת מתלות כלכלית או מינוס בבנק

אם אין לך עדיין נכס משלך – וגם אין לך כסף לזה

את חייבת ! אתה חייב! להגיע לכנס הזה:

http://www.gilorly.com/oriella_paz_maureen

אין הקלטה.

אין כנס חוזר.

חובה לכל משפחה בישראל!!

ולסיום:

לחשוב שכל הפוסט הזה התחיל מזה שנותן שירות

התעלם ולא חזר אלי..

הבטיח… ולא קיים..

ניגשתי מייד לרפא עוד היבט של דמות האב

(הפוגעני שהיה לי)

כי בכל פעם אנחנו מקבלים הזדמנות

לרפא עוד שכבה

ואז להמריא לגבהים חדשים..

ככה זה עובד.

ולכן ישבתי לכתוב פוסט מושקע בשבילכם

על סוגי התעללויות..

(ודאי ישנם עוד.. תכתבו לי..).

כשמרפאים את המנגנון הסמוי הפנימי

עוברים למצב של

ב ח י ר ה

אמיתית.

כל עוד המנגנון פעיל אין בחירה

אלא תגובה אוטומאטית

ונקודה עיוורת שמפילה אותנו שוב ושוב לבור.

או מונעת מאיתנו הגשמה..

ריפוי המנגנונים מאפשר לך

לשמור עליך

לאהוב אותך

בכל פעם עוד קצת..

ככה מגשימים חלומות!

אוהבת אותך

אוריאלה פז-מורין

נ.ב 1

בקורס שאני פותחת ב- 14.3

משחררים סבל

מתחברים לעוצמות

עוברים ח ו ו י ה מרגשת

שנטמעת במערכת שלך

אין מילים שיכולות לתאר את ההקלה כשעושים זאת,

וכמובן את התוצאות לאחר מכן בהתאמה.

הנה פרטים על הקורס המכונן הזה

וגם במבצע מטורף!! והדגמות:

https://omega.ravpage.co.il/OMEGAXQ55

אני מזמינה אותך להרשם בקישור ולקבל

שיחת התאמה אישית!

יש לך יום עטוף באהבה

ממני

אוריאלה פז-מורין

נ.ב 2

זה סופר חשוב

ל כ ו ל נ ו!

בואו לסמינר שבו תקבלו כלים יישומיים למהפך כלכלי!

הפוסט זה פוגע! הופיע לראשונה ב-אוריאלה קם-מורין.

אהבה מרגישים מהבהונות עד לראש, פחד "מחמם" את החזה: חוקרים מפינלנד טוענים שרגשות שונים משפיעים על הגוף בדרכים שונות, ויש להם ציור להוכיח את זה

לפי החוקרים, הרגשות מעוררים תחושות פיזיות אמיתיות

צילום׃  PNAS

מרגישים חום בתוך הגוף כשאתם מאוהבים? שהווריד פועם בצוואר כשאתם כועסים? לפי מחקר חדש בנושא, אתם לא מדמיינים: הגוף מגיב באופן שונה בהתאם לרגשות שאנחנו חווים – וללא קשר למקום או לתרבות ממנה האדם מגיע.

המדענים מאמינים שרגשות קשורים באופן ישיר לשינויים פיזיים שהגוף עובר. התמונה שהם פרסמו ממחישה מה עובר על הגוף במצבים שונים. כאשר אנחנו מדוכאים, למשל, אנו צפויים להרגיש כאב אמיתי בלב; כשאנחנו עצובים נרגיש חולשה, וכשאנחנו שמחים נרגיש אנרגיה ממלאת את כל הגוף. גם אנשים מאוהבים ירגישו מעין "תחושה חמה" בכל הגוף, החל מבהונות הרגליים ועד לראש (לא כולל הברכיים), בעוד שאנשים כועסים ירגישו זאת בעיקר באזור הראש, מה שנותן גושפנקא לביטוי "עלה לו הדם לראש".

 

בתמונה האזורים הצהובים מסמנים תחושה פיזית מוגברת בגוף, והכחולים – תחושה מפוחתת. כך, ניתן לראות שבתחושות חזקות כמו פחד או כעס, נרגיש חמימות בחזה, הידיים וברגליים, תחושה אותה מייחסים המדענים לכך באופן תת מודע אנחנו מתכוננים למתקפה.

המחקר נערך באוניברסיטת טורקו בפינלנד, והשתתפו בו 700 מתנדבים, אשר הקשיבו לסיפורים שונים אשר נועדו לעורר תחושות מסוימות. לאחר מכן הם קיבלו ציור של גוף, והתבקשו לצבוע את האזורים בגוף אותם הם הרגישו במיוחד כאשר קראו להם את הסיפורים. התוצאות היו דומות אצל כולם. "המחקר יעזור לנו להבין הפרעות נפשיות, כמו דיכאון או חרדה", אמרו החוקרים

נ.ב

המחקר החדש מגלה קשר בין רגשות
לבין תגובות פיזיולוגיות..
ואנחנו מצאנו שמה שמשפיע על הרגשות
וגם על המחשבות שלך הוא..
מצב התדר האנרגטי שלך!!

יש לי המון צילומי הילה נפלאים שמראים
כיצד המחשבות נרגעות והרגשות זורמים ושקטים
כאשר נוצר איזון אנרגטי בעזרת שיטת אומגה,שבה מופעלים תדרי אנרגיה גבוהים
וזה מרגש ומפעים בכל פעם מחדש..

הפוסט מחקר: קשר בין רגשות, מצב גופני ואנרגיה הופיע לראשונה ב-אוריאלה קם-מורין.

מהו הסוד שקשור בעילוי נשמת נפטרים?

שלום יקרים,

ישנה חשיבות של מאסה של אנשים המלווה אדם בדרכו האחרונה.

במיוחד כשמדובר באדם שרבים נושאים אליו עיניים כמורה רוחני או משפיע על חייהם (ומותו של הרב עובדיה יוסף עוררה אותי לכתוב לכם, כמובן ללא קשר לדעה אישית, דתית או פוליטית שלי או של כל אחד מאיתנו), וכן עבור כל אדם אהוב בחיינו שהולך לעולמו.

בזמן הפרידה מאדם יקר וחשוב לנו, לרוב אנו חשים עצבות גדולה. .נוצר חלל, כאב, צער ויש לנו נטיה "להיאחז" באדם שהלך לעולמו. 

הסוד הוא שיש לנו יכולת השפעה וסיוע לנשמתו בתהליך ההתעלות שלה.

כשהנשמה עולה מעלה, לעיתים מאתגר לה לעלות למקור האור. במיוחד אם או אנשים קרובים לנפטר "אוחזים" בו ולא משחררים אותו לדרכו, או אם עושה זאת קבוצה גדולה של אנשים שהכירו אותו.

לנו שנמצאים כאן יש יכולת לסייע לעילוי נשמתם על-ידי התכווננות פשוטה, היוצאת מן הלב, כתפילה, כבקשה, לעילוי נשמתו של אדם.

כדי לעשות זאת מומלץ לראות את האדם/ את נשמתו בעיני רוחנו כגוף אור שעולה מעלה מעלה ומתאחד עם הבורא/ מקור האור/ מקור הנשמה.

כשאני מגיעה ללוויה אני מקיפה את עצמי במבנה מואר ובשעת הטקס עצמו מתכווננת לנשמת הנפטר ולעילוי נשמתו. לעיתים קרובות אני מקבלת מסר מרגש מרובד הנשמה שלו. אם פתוחים לכך המסר יכול להגיע אליכם בקלות דרך תחושה, "דמיון" או מחשבה.

מסע הנשמה שלנו עובר דרך תקופות חיים שונות והתנסויות. כניד עפעף בין מוות ולידה מחדש. הדרך שבה אנו עוזבים גלגול אחד, משפיעה על המשך נתיב הנשמה.

ניתן לסייע לאחרים לעילוי נשמתם וכן, להבדיל, ללמוד הרבה על חיינו כאן ועכשיו דרך התוודעות למסע הנשמה שלנו טרם לידתנו לחיים אלה באמצעות שחזור לאחור במסע מונחה בדמיון מודרך.

דמיון מודרך לשחזור הינו אחד הכלים האהובים עלי שכן הוא מאפשר ריפוי ושחרור חסמים לא מודעים, ויוצר פתיחה של נתיב החיים ויכולת הגשמה טובה יותר של מי שאנו הננו.

מספרים על 3 כיתות תלמידים של מאסטר ומורה רוחני דגול.

במותו, ישבו תלמידי שנה ראשונה ובכו… בכו.. בכו!

יצאו תלמידי שנה שניה במחולות, רקדו.. ושמחו.. !

אבלים ישבו תלמידי שנה שלישית ובכו.. בכו בכו!

מוסר ההשכל קשור ברמות ההתפתחות הרוחנית שלנו.

תלמידי שנה ראשונה, הצעירים בהתפתחותם הרוחנית, בוכים בשל האחיזה, הכאב האישי והקושי לשחרר את המורה האהוב שהלך לעולמו.

תלמידי שנה שניה- חוגגים את עילוי נשמתו ושמחים בשבילו שחזר לעולמות של מעלה.

ואילו תלמידי שנה שלישית, המתקדמים ביותר, בוכים! אך הפעם ממקום של חזרה אל הרגש האנושי הפשוט והאמיתי.

ובינתיים– יש לנו היכולת ליצור גן עדן בחיינו כבר כעת, על-ידי הגברת המודעות שלנו, ועל-ידי עבודה עם תדרי אנרגיה גבוהים המאפשרים חיבור למהות, למקור, לליבה של מי שאנו הננו באמת.

מברכת אתכם שתהנו כבר כעת במסע הנשמה שלכם

ושנזכה כולנו להביא טוב לרבים, להגביר את תודעת האחדות ולהיות גוף אור זוהר יותר ויותר מרגע לרגע.

באהבה

אוריאלה קם-מורין

הפוסט מהו הסוד שקשור בעילוי נשמת נפטרים? הופיע לראשונה ב-אוריאלה קם-מורין.

מה גורם לתופעות, ומה ניתן לעשות כדי להקל וליצור שינוי

כתבה זו הינה המשכו של החלק הראשון שבו סקרתי את המסר שמביאים איתם ילדי הדור העכשווי, ואת האתגר העומד בפניהם באופני הלימוד הנהוגים כיום, אשר אינם מתאימים בהכרח לכל סוגי התלמידים והלמידה.

אתגר זה עומד גם בפני אנשי החינוך הפועלים במערכת הלימודים הבית ספרית כפי שהיא, עם האילוצים הקיימים. לא פשוט ללמד בכיתה שבה ילדים היפר-אקטיביים, קשיי למידה או בעיות קשב וריכוז, וכן להתאים את ההוראה לסגנון למידה אישי.

בהיבט ציפרלקס ודומיו, נמצא אנשים רבים הפונים לקבלת סיוע תרופתי בשל לחצים, מתח וחרדה.

אתגרים רגשיים, חברתיים או משפחתיים
חלק מהגורמים ללחץ, חרדה ומתח פנימי הינם אתגרים רגשיים, חברתיים או משפחתיים. גירושין, מאבקים בתוך המשפחה הגרעינית, דחיה, נטישה, התעללות, מחלה, מעבר מדינה, פיטורין, תביעה משפטית – כל אלה ועוד נסיבות חיים שלא הזכרתי כאן, הינם גורמים המשפיעים על הלחץ והמתח הפנימי, וגורמים לאנשים רבים לפנות לקבלת סיוע ע"י התרופות המצויות.

כך גם בתחומי למידה, ילדים המתמודדים עם אתגרים מסוג זה מתקשים להיות מרוכזים בלמידה. כאשר הרגשות סוערים, למוח קשה לקלוט..

מעבר לאתגר הקיים כיום למול תופעות אלה, קיימת תופעה חברתית של היעדר מרחק חינוכי, או במילים אחרות, של קירבת יתר בין ילד להוריו, בין ילד למוריו. אני מתכוונת לקו הכללי של טשטוש תפקידים.

לדוגמה, בעבר הפניה למורים היתה בגוף שלישי: "המורה", "מורתי" וכד'. כיום הפניה הינה ישירה, בשמם הפרטי! הורים מבטאים פעמים רבות ביקורת קוטלת, זלזול וביטול של דרכי החינוך של המורה או ביחס לנהלי בית-הספר, ואם ילד סופג זאת מהבית, מדוע שיחוש כבוד או הערכה?

שימו לב שתפקידים שנחשבו בעבר ל"רבי מעלה" או לסמכות מקצועית מאבדים את ה"הילה" הזו. פעם המלצת הרופא היתה כמעט בגדר דבר "קדוש". היום רצים לעוד רופאים להתייעצות, מוצאים רשלנות מקצועית, בוחנים אם מתאים לנו לקחת טיפול מסויים שהומלץ או לא..

אנו נמצאים בעידן שבו הסמכות העצמית גדלה על חשבון סמכות חיצונית, ויש בזה יתרונות גדולים וצמיחה משמעותית של האנושות לעבר קשב לרצונות אישיים ומרחב גדול של בחירה אישית וחופשית, לצד היבט שלילי כאשר המינון מוגזם וגורם לאיבוד גבולות, חוסר הערכה, פריצות וכאוס.

אתגרים של מערכות הגוף
הגוף עצמו נחשב בגישה המערבית המודרנית לגורם לבעיות שונות. מחלות משפיעות ללא ספק על התחושה הרגשית, על דרכי המחשבה, ואף עשויות לשנות מערכות יחסים. ישנו היבט ביו-כימי המיוחס לתחושת חרדה ולחץ, בעיקר משום התופעות הפיזיולוגיות הנילוות לתחושה הרגשית או החשיבתית, כגון דופק מואץ, הזעה, שינוי בלחץ הדם, נשימה קצרה וכד'.
תרופות כמו ריטלין וציפרלקס משנות למעשה את המערך הביו-כימי, ועקב כך מתקבל שינוי בתופעות. אנו נחזור לעניין זה לאחר שנבין את הגישות הטיפוליות ואת הפתרונות החלופיים.

גישת התוצאות
אם נחזור לעניין הריטלין והציפרלקס ודומיהם, בכל אלה מדובר בתרופות שמטרתן לסייע להעלמת סימפטומים ולהקלה בתופעות. אגב, גם אקמול פועל לפי אותה גישה, בוא נעלים את הסימפטום ונקל על המערכת. יש כאב ראש? קשה לתפקד ככה? לוקחים אקמול ו.. מעלימים את התופעה (במקרה הטוב..).

ישנן תרופות שמטרתן שינוי או יצירה של איזון הפיזיולוגי. למשל תרופה להעלאת פעילות בלוטת התריס, אנטיביוטיקה במקרה של חיידק מערכת. אך עדיין תרופות אלה מבקשות לטפל בסימפטום. ל

לפי גישה זו אין, בדרך כלל, בדיקה של מערכות אחרות, כמו מערכת רגשית או מנטלית המשפיעות על הגוף הפיזי אלא טיפול בתופעות שהגוף הפיזי יוצר. אף אחד לא שואל או בודק מדוע בכלל נוצר חוסר האיזון הזה בגוף. מה הסיבה העמוקה יותר שגורמת לכל זה? ואם ישנה התייחסות לנושא, היא מופנית לבעלי מקצוע אחרים, כמו המלצה ללכת לשיחות אצל פסיכולוג, טיפול זוגי להורדת הלחץ הרגשי בבית וכד'. אלו נושאים שהרופא (הביולוגי-גופני) אינו מטפל בהם.

ניתן לומר כי רוב התרופות הסינטטיות מתייחסות אם כן להעלמת הסימפטום, ביטול או הקלה על תוצאה או תופעה מסויימת.

גישת הסיבות.
גישת הסיבות רואה את המערכת של האדם כשלמה והוליסטית, שבה הגוף והנפש קשורים זה בזה. לפי גישה זו נרצה לטפל בסיבה הפנימית שיוצרת את כאב הראש, ועל ידי כך יעלם גם הסימפטום. לדוגמה, כאב ראש יכול לנבוע מדילמה, האם לעשות א' או ב'? להחליט "כן" או "לא"? ימינה או שמאלה? דילמות יוצרות "כאב ראש" תרתי משמע..

טיפול בסיבה, משמעותו להבין שכאב הראש נובע מהדילמה, ואז יש לרכז משאבים שיסייעו לקבל החלטה בשלמות, וכתוצאה מכך ממילא ייעלם כאב הראש.

אם כאב הראש הינו תוצאה של אוכל שאינו מתאים למערכת, בוא נקשיב לגוף, נזין אותו לפי צרכיו האמיתיים, וממילא לא תגיע מיגרנה / צרבת / כבד שומני או אולקוס.

שילוב גישות
ביומיום שלנו, יש לשקול כל מקרה לגופו מבחינת סוג הטיפול שבו נבחר. אם "יש זמן" ומודעות, נוכל לאפשר לעצמנו לטפל במערכת באופן יסודי, זאת אומרת לזהות מה הסיבה העמוקה לחוסר האיזון (ואם לא נזהה בעצמנו- נפנה לייעוץ מקצועי), לטפל בה ועל ידי כך לזכות בשינוי וריפוי.

אך ישנם מצבים שבהם יש צורך בטיפול מהיר ודחוף, שבלעדיו קיים סיכון ממשי למערכת הבריאותית. במצבים כאלה, או מכל שיקול אישי אחר, נוכל לטפל בעזרת הכלים הקונבנציונליים לצורך הקלה בסימפטומים, ואחר כך נתפנה לעבודת עומק כדי לבער את הבעיה מן היסוד ועל מנת שלא תשוב.

בכתבה השלישית והאחרונה בסדרה זו נקבל הדרכה נוספת להבנת המצב  ונשוחח על דרכים חלופיות לטיפול.

בינתיים- הרבה בריאות, שלווה ושמחה

שלכם

הפוסט בלי ריטלין וציפרלקס.. – חלק שני הופיע לראשונה ב-אוריאלה קם-מורין.

פעמים רבות אני נשאלת בשיעורים ובסדנאות לגבי תופעה זו, מה המשמעות שלה? מה קורה בעולמנו שמגדיל באופן משמעותי כל כך את כמות הילדים והבוגרים הצורכים תרופות מסוג ריטלין, קונצרטה, ציפרלקס וכד'.

החלטתי להקדיש כתבה לנושא זה מכמה זוויות התבוננות: מן ההיבט הרוחני, החברתי והרפואי.

בהמשך הכתבה אציין כלי משמעותי שיכול לסייע ולעיתים להוות חלופה לריטלין, ציפרלקס ושאר תרופות מסוג זה, שבאמצעותו ניתן לאבחן וכן לאזן את המערכת ולרפא את הנדרש ללא עזרי תרופות פסיכיאטריות/ סינטטיות מן הסוג שהוזכר לעיל.

אציין לצורך כתבה זו כי אני בוגרת ביה"ס לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, עם התמחות בפיתוח תכניות לימודים, הנחיתי בעבר צוותים של מורים בבתי ספר (ולעיתים גם בשיתוף הורים) בתהליכי שינוי בית-ספריים, עסקתי במחקר בחינוך, ומעבר לזאת אני אמא לשתי בנות במערכת בתי הספר הקונבנציונלית (מעודכנת לגבי לחצי ציונים ובגרויות..), וכידוע- מורה רוחנית.

חשוב לציין כי כתבה זו אינה מהווה המלצה אישית, יש לאבחן כל מקרה לגופו ולקבל החלטה מתוך אחריות אישית.

הפרעה או תדר נשמה?

אנו נמצאים בזמן מיוחד בהתפתחות האנושית, זמן שבו שערי המודעות הרוחנית פתוחים יותר מאי פעם, זמן המאפשר התעוררות של מודעות חדשה, עמוקה, כזו שמרימה את המסך, ומסוגלת להבין את עולמנו ואת החיים מנקודת מבט גבוהה יותר.

בתוך תהליכי הצמיחה והשינוי, תהליכים מואצים בשנים האחרונות, נולדות נשמות המתגלמות בגוף עם מודעות ערה. כתבו על כך רבות, מה שנקרא ילדי הקריסטל והאינדיגו.

נשמות מפותחות אלה נולדות עם רמת מודעות רוחנית גבוהה, ומתקשות להתאים עצמן למערכות הקיימות, בעיקר של בתי הספר.

בתי הספר הינם מנגנון הפועל בתוך תבניות מסויימות המגדירות דרכי למידה ספציפיות, ערכים וציפיות מאד מסויימות. למידה נעשית בעיקר תוך מיקוד, הקשבה, כתיבה וקריאה, מה שדורש מן הילד 'לשבת בשקט' ולהתמקד.

משמעותם של התכנים וחשיבותם לא תמיד ברורה לתלמיד, אך הוא נכנס למרתון הישגים וציונים, משום שאלה הציפיות שהחברה סביבו משדרת לו. הציפיות מגיעות מבית, בדרך כלל ההורים או סבים-סבתות, וכן לחצי השוואה לאחים/אחיות, ציפיות מצוות המורים והמחנכים בבית הספר, וגם מן הסביבה החברתית- תלמיד 'גרוע' ו'בעייתי' יחווה פעמים רבות דחייה חברתית בהתאמה.

ילד, מה ייעוד החיים שלך?

האם אתם יכולים לדמיין כיתת לימוד, המתנהלת בחלקה בטבע, תוך פעילות אקטיבית, מתבוננת, ספורטיבית, שבה תלמידי בית הספר לומדים את מבנה האישיות, האתגרים וכיווני ההגשמה המיטבית עבורם? מהו סגנון התקשורת שלהם, דרכי פעולה שהכי כדאי להם להיעזר בהם כדי להשיג תוצאה רצויה.. מהי דרך הלימוד וקליטת החומר המתואמת איתם? מהו האתר במערכות יחסים, ואיך הכי כדאי להתנהג עם אמא, ועם אבא..

נשמות מפותחות מתעניינות בדברים שהינם יותר חשובים להן מאשר חומר הלימודים בבתי הספר שאנו מכירים. הן מתעניינות במשמעות החיים, תקשורת עם הנשמה, מרחב ליצירה, השראה ודמיון.

לימודים בעלי תוכן שאיננו מתואם עם הנושאים המעניינים 'באמת' גורמים לילדים המגיעים כעת לאבד עניין, להתנתק, להרגיש חוסר סבלנות. הם מגיעים לכאן בתדר אחר, וקל בתוך זה להיות בעלי קושי להתרכז במה שנתפס כשולי ולא העיקר.

עבור תלמידים מסוג זה, דרכי למידה פעלתניות, הנותנות מקום ליצירתיות, מחשבה עצמאית ובעיקר רלוונטיות לחיים עצמם- מובילים בדרך כלל לרמת מיקוד וספיגת המידע בצורה מעולה. גם דיוק, ריכוז ומיקוד הינם חלק מתהליכי התפתחות תקינה, יחד עם זאת ישנה משמעות למינון ולהתאמה האישית.

מערכת החינוך, כפי שהיא מתנהלת כיום, הינה חסרת משאבים ויכולת להתאים לכל תלמיד את סגנון הלמידה האישי שלו. גם תכני הלימוד הינם אחידים ומוגדרים ע"י מערכת החינוך על מנת ליצור 'סרגל השוואה ומדידה' אחיד.

בתי הספר, כפי שהם מנוהלים לרוב (לא כולם, תודה לאל..), מנתבים את התלמידים לשינון חומר, ובמקרה הטוב- לרכישת מיומנויות למידה וערכים. אולם עדיין מדובר במיומנויות הקונבנציונליות, שאינן נותנות מקום ומרחב לביטוי ה-'אני' הפנימי או הנשמתי.

מתוך כך יוצא שנשמות מפותחות מוצאות את עצמן בתוך סד לימודים ספציפי, מוגדר ע"י מערכת שלמה של ציפיות ודרכי לימוד, מערכת שהתאימה לזמנים אחרים בעבר, אולם איננה מתואמת עם התדר העכשווי.

ילדי קריסטל, ילדי אינדיגו.. כל זה טוב ויפה, ויחד עם זאת במקורות מידע שקראתי בנושא נראה שרשימת התכונות המתארת אוכלוסיות אלה מתאימה גם לכל תיאור 'קונבנציונלי' של ילד בעל הפרעת קשב וריכוז, HDAD וכד'. בדבריי אלה אני מתכוונת לכך, שעם כל ההבנה הנדרשת של ילד אינדיגו או קריסטל, עדיין יש לנו, ההורים והמחנכים, תפקיד חשוב בשימת גבולות. אם אתם מאבחנים את עצמכם או את ילדכם כילד אינדיגו/ קריסטל, אין זה אומר אוטומטית לאפשר לו 'הכל', כדי לתת לו מרחב ביטוי אישי.

לצערי אני נתקלת בדור שלם של הורים ששכחו את תפקידם העיקרי. לשים גבולות זה פחות נעים מאשר לתת לילד/ה לעשות כרצונם. 'למה ליצור וויכוח או עימות אם אפשר להיות חברים טובים?'..

הורים רבים שוכחים כי להיות הורה משמעו לדעת לשים גבולות לצד נתינת אהבה. אחר כך יבואו שיחות נפש, החיבורים, החוויות הכייפיות המשותפות.

ילדים ובני נוער שגדלים ללא גבולות, הינם אומללים ביותר! פינוק הינו דרכו של ההורה להימנע מהתמודדות ולשמור על תדמית חיובית בעיני הילד, אך למעשה כל זה נעשה על חשבונו של הילד עצמו. אינני מתכוונת למתן אהבה, שהינו רצוי ב-י-ו-ת-ר. פינוק הינו מצב של הסכמה עם סוגי התנהגות שמן הראוי לעצור ו/או לא לאפשר, וכן מצב שבו אנו נותנים לילד את כל מבוקשו, ללא גבולות, נתינת יתר.

נתינת יתר מסוג זה יכולה לבוא גם כפיצוי שההורה יוצר כדי 'לתת לילד את מה שאני לא קיבלתי', להתאמץ בשבילו על מנת שירגיש אהוב. שוב, כל זה יכול להיות נהדר, אם לצד הנתינה ישנם גבולות. הכל עניין של מינון.

ילדים שהוריהם פינקו אותם גדלים להיות בוגרים חסרי כלים וכוחות פנימיים להתמודד עם תסכול ועם פער בין רצונם האישי לבין מה שהחיים מזמנים להם. אחר כך הם מגיעים אלי לקליניקה תקועים ומאוכזבים, ולא מבינים מדוע החיים אינם מגישים להם על מגש של כסף את מבוקשם.

לפנק ילד משמעו לשלוח אותו לחיים ללא הגנה ותמיכה פנימית. מקום להתחבר למקורות עוצמה פנימיים הוא ממתין, לא במודע, לכך שמישהו אחר ידאג לו. תלות הינה תוצר לוואי של תופעה זו.

ועד כתבת המשך, חישבו על דברים אלה..

איך אתם חוויתם את עצמכם בילדות, בבית, בבית הספר?

מה תוכלו לעשות כיום כדי להעניק לילדיכם מרחב מוגן ע"י גבולות ברורים יותר?

או אולי דווקא כיצד תוכלו להעצים את חיבור האהבה ביניכם- אם גלשתם להקפדת יתר על גבולות ותפקוד נדרש, והגיעהזמן לפתוח את הלבבות, להתחבק.. להתקרב..

האם ישנה דרך שבה תוכלו להעניק לילדיכם כלים וידע לחיים, תובנות רוחניות, כלים להתבוננות? .. ככל שאתם צומחים ורוכשים כלים מסוג זה, כן תוכלו לסייע לבני המשפחה ולכל מי שפתוח לקבל את מתנותיכם.

שאו ברכה ואור

הפוסט בלי ריטלין וציפרלקס.. – חלק ראשון הופיע לראשונה ב-אוריאלה קם-מורין.

הפוסט מחקר: אושר מביא להצלחה ולא להפך הופיע לראשונה ב-אוריאלה קם-מורין.

הפוסט על התמכרות, הכרה וריפוי תת-ההכרה.. הופיע לראשונה ב-אוריאלה קם-מורין.

פריצת דרך בהבנת הקשר שבין הגוף לנפש

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד טוענים כי מצאו הוכחה חד-משמעית לכך שבכוחה של התודעה לחולל שינויים פיזיולוגיים. המשמעות: מדיטציה, יוגה ותפילה משנות את האופן שבו פועלים חלק מהגנים.

הפוסט הקשר שבין הגוף לנפש הופיע לראשונה ב-אוריאלה קם-מורין.